דוד עזריאלי

 חייו של דוד עזריאלי הינם:
סיפור ותיאור מעוררי השראה אודות יכולתו של האדם להתגבר על אסונות וטרגדיות. בנוסף לחריצות, ליצירתיות ולחריפות האינטלקטואלית שניחן בהן, לכל אורך סיפור חייו שזורים וניכרים חזונו הפילנתרופי ומחויבותו האישית לעבר, להווה ולעתיד של העם היהודי.

דוד עזריאלי נולד בפולין בשנת 1922, ובשנות השואה הוא איבד את הוריו ואת אָחִיו ואחותו הצעירים ממנו. בשנת 1939, בהיותו בן 17, הוא נמלט מפולין לרוסיה, ומשם, למרכז אסיה, תוך הצלחתו להקדים צעד אחד קדימה את התקדמות הנאצים במהלך המלחמה. בסוף 1942 דוד הגיע לארץ ישראל, שם הוא עבד בכדי לממן את לימודיו ובשנת 1943 החל בלימודי אדריכלות בטכניון שבחיפה. בשנת 1948הוא הצטרף לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות של מדינת ישראל. בתום המלחמה יצא למסעות ברחבי העולם במהלכם התגורר בדרום אפריקה, באנגליה ובארצות-הברית, עד שהשתקע בקנדה בשנת 1954.


סיפורו הייחודי של דוד עזריאלי, סיפור השרדותו בזמן מלחמת העולם השנייה מסופר   בספר שנכתב ע"י בתו, דנה עזריאלי, "צעד אחד לפנים" בהוצאת יד ושם (1999).


     דוד עזריאלי כסטודנט בטכניון, 1945.

כיום דוד עזריאלי מוכר כאחד מאנשי התיכנון והעיצוב החדשניים ביותר בעולם, למרות שכניסתו לענף הנדל"ן התאפיינה בצעדים צנועים בבנייתם של ארבעה בתים בפרבריה של מונטריאול. כיום, ניתן לראות את חזונו האדריכלי החדשני בבנייני המשרדים ובתי המגורים הגבוהים, כמו גם בגורדי השחקים ובמרכזי הקניות שהוא בנה בקנדה, בארצות-הברית ובישראל. שתי החברות שלו – קנפרו השקעות בע"מ הממוקמת במונטריאול וקנית ניהול השקעות ומימון בע"מ הממוקמת בתל-אביב – נחשבות למובילות בתחומן.

                        
מלון סופיטל, מונטריאול 2007                 מרכז עזריאלי, תל-אביב, 2007

בשנת 2007 סיים עזריאלי בנייתם של שלושה גורדי שחקים בתל-אביב המוכרים בשמם 'מרכז עזריאלי' – הבניינים החדשניים ביותר מסוגם במזרח התיכון כולו, שעוצבו באופן שישקפו את הצבע הכחול של הים התיכון ואת הצבע הלבן של חוף הים של תל-אביב, הכוללים מעל 30,000 מ"ר של מתחם מסחרי הכולל חנויות, בית מלון, אולמות קולנוע, אמפיתיאטרון, גלריה לאומנות, חדר כושר ובריכת שחייה.

 www.azrieli.com

בשנת 1948 נאלץ עזריאלי להפסיק את לימודיו לתואר ראשון בטכניון, אותו סיים בסופו של דבר באוניברסיטת מונטריאול. במהלך השנים, הוא זכה באין-ספור תארי כבוד כהכרה בעבודותיו וברעיונותיו המובחרים שזכו לשבחים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה פילנתרופית. בשנת 1995, כשהיה בן 73, הוא חזר לספסל הלימודים כסטודנט, להשלים את לימודי הארכיטקטורה בהם החל כמעט 50 שנה קודם לכן, ובשנת 1997 סיים בהצטיינות את התואר השני באדריכלות אותו למד באוניברסיטת קרלטון, אוטווה.



בשנת 1984, הוא זכה ב- order of canada, אות ההוקרה האזרחי הגבוה ביותר במדינה, ובשנת 1999, הוא זכה בתואר chevalier במסגרת ordre nationale du québec, אות ההוקרה האזרחי הגבוה ביותר במחוז.



דוד עזריאלי מקבל את אות ההוקרה מידי המושל הכללי, ג'אן סאווה, 1984
מחויבותו ארוכת השנים של עזריאלי למימוש יעדיו הפילנתרופיים באה לידי ביטוי בתוכניות ובמוסדות בהם תמך הן באופן אישי והן באמצעות הקמתה של קרן עזריאלי. באופן הזה הוא סייע גם לאחרים לסלול את דרכם להצלחה אישית וקהילתית כאחת.